החלטה בתיק ת"א 4034-10

1.         לפניי בקשה לקביעת שכר ביניים לעו"ד שמעון אורי, שמונה בפסק דין שניתן על-ידי כב' השופט נ' סולברג ביום 25.12.2011 ככונס הנכסים לשם ביצוע פסק הדין. בפסק הדין ניתן סעד הצהרתי, שלפיו בין משיב 1 (הנתבע) למשיב 2 (התובע) קיימת שותפות. כן נקבע, שהנתבע יעביר לתובע את ספרי הנהלת החשבונות של הנתבע ושל כל החברות הקשורות על מנת לאפשר בדיקה לגבי הרכוש שהוברח והכנסות שהועלמו.

2.         בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגיש הנתבע נדחתה בהחלטה מיום 23.1.2012 (כב' השופטת ח' בן עמי), וכן נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בערעור (ע"א 1135/12) בהחלטה מיום 9.2.2012 (כב' השופט ע' פוגלמן). בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעיכוב ביצוע נדחתה על-ידי ביום 7.3.2012.

3.         בבקשתו לפסיקת שכר ביניים מפרט כונס הנכסים את הפעולות שעשה לשם ביצוע פסק הדין. מדובר בעיקר בהתכתבויות מול התובע והנתבע שעניינן בפרוצדורה למסירת המסמכים, וטיפול בטענות התובע להיעדר מסמכים מסוימים. כונס הנכסים השקיע, לדבריו, 50 שעות עבודה במסגרת פעולותיו ככונס נכסים, ומבקש שיועברו אליו 18,000 ש"ח בצירוף מע"מ על חשבון שכרו. זאת, מתוך פיקדון בסך של 30,000 ש"ח שהפקיד הנתבע לכיסוי שכרו על-פי פסק הדין. 

4.         הנתבע מתנגד לבקשת הכונס. הוא חוזר על טענתו שהועלתה בעבר ונזנחה, לפיה הכונס מושפע מהיכרות עבר עם התובע; הוא טוען שלא ברור פשר המינוי של הכונס ושהוא עצמו מסר לבא כוח הנתבע, שאין הוא יודע מהן סמכויותיו ומה בדיוק עליו לעשות. עוד נטען, שכל שעשה הכונס עד היום הוא פניה לצדדים לקבלת ספרי חשבונות ומסמכים וכי השכר הנדרש על-ידו הוא מופרך ומוגזם. טענה נוספת של הנתבע היא, שאם נגרמה טרחה לכונס הנכסים נובע הדבר מהתנהלותו של התובע ובא כוחו ועליהם לשלם לכונס בנפרד. לבסוף נטען, שישנן מחלוקות קשות בנוגע לפסק הדין והנובע ממנו וכי כל עוד מחלוקות אלה לא יתבררו אין טעם להתחיל בהליכים. התבקש שוב, בנסיבות אלה, להורות על הקפאת המצב עד לדיון בערעור בבית המשפט העליון; דיון הקבוע ליום 17.6.2013. מדובר, לפי הנטען, בשינוי נסיבות מאז שניתנו ההחלטות הנ"ל.

5.         גם בא כוח התובע מתנגד לבקשת כונס הנכסים לפסיקת שכר ביניים. אף הוא טוען, שקיימת אי בהירות בפסק הדין בכל הנוגע לתפקידו של כונס הנכסים. נטען, שתפקידו של כונס הנכסים הוא לכנס את נכסי השותפות. עוד נטען, שההתעסקות בשאלת מסמכי הנהלת החשבונות חורגת מתפקידו של כונס הנכסים, שכן בפסק הדין נקבע, שעל הנתבע להעביר מסמכים אלה ישירות לתובע. נטען גם, ששכר הטרחה לו עותר הכונס הוא שכר טרחה מופרז, וכי יש לפסוק שכר טרחה ריאלי בהתבסס על הפעולות שנעשו על-ידי הכונס להם הוא מונה ככונס. עוד צוין כי אכן יה עיכוב בהתייחסות התובע אולם עניין זה יבוא על פתרונו.

6.         בתשובה לטענות המשיבים, טוען כונס הנכסים שהמשיבים החליפו ייצוג לאחרונה, ונראה שבאי כוחם החדשים אינם מודעים לטרחה הרבה שנגרמה לו. כונס הנכסים טוען, שלפי פסק הדין תפקידו הוא ביצוע מסירת פנקסי החשבונות והמסמכים. איש לא העלה ספק בשאלת התפקיד של הכונס בהקשר זה. הכונס ציין גם, שעבודתו טרם הסתיימה, וכי חוסר שיתוף פעולה של שני הצדדים הביא לכך שהוא השקיע שעות עבודה רבות במשימה שהוטלה עליו.

7.         עיינתי בעמדות הצדדים, ומסקנתי היא ששכר הביניים לו עתר כונס הנכסים הוא סביר בשים לב להיקף העבודה שנעשתה על-ידו, וקיימת עילה בדין לפוסקו לו - ומשכך דין בקשתו להתקבל. אין בידי לקבל את טענות באי כוח המשיבים, שכונס הנכסים חרג מסמכותו או מהתפקיד שהוטל עליו. ברור מפסק הדין, שכונס הנכסים נדרש לפעול בכל הנוגע למסירת המסמכים מהנתבע לתובע. יש ממש גם בטענת הכונס, שמתשובות המשיבים לבקשה למתן הוראות של כונס הנכסים מיום 1.4.2012 (בקשה מס' 17) עולה, שהמשיבים לא חלקו על כך שכונס הנכסים ממלא את תפקידו. גם ההליכים שהתקיימו בנדון עד כה, והפעולות שביצע כונס הנכסים מעידות על חיוניותו.

8.         טענת בא כוח התובע, שיש להקפיא את המצב עד לדיון בערעור אינה רלבנטית לענייננו - בקשה לפסיקת שכר טרחה על עבודה שכבר בוצעה. ממילא, לא קיימת כל הצדקה לשנות מן ההחלטות הנ"ל שדחו את בקשותיו החוזרות ונשנות של בא כוח התובע לעיכוב ביצוע של פסק הדין. אין גם מקום לשוב ולדון בטענות התובע לעניין ההיכרות עם הכונס.

9.         אשר-על-כן, בקשת כונס הנכסים לפסיקת שכר ביניים מתקבלת. אני פוסק לו בזאת שכר ביניים בסך 18,000 ש"ח. לסכום זה יתווסף מע"מ כדין. הסכום יועבר לכונס הנכסים מתוך הפיקדון שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים ולכונס הנכסים, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: